כתר חרסינה – להעניק לכל שן מראה טבעי

כתר חרסינה הוא הכתר שאותו אנו מרכיבים על השן במקרה של שן חלשה, כמו למשל אחרי טיפול שורש, או על שתלים דנטליים.
כתרי חרסינה צריך לדעת איך להרכיב. יש להקפיד שלא ייוצרו דלקות וחיכוכים בין השן לבין רקמות הלסת ושלא יתפתחו דלקות בעקבות הרכבת כתר חרסינה.

כתר חרסינה – כמה דברים שחשוב לשים לב אליהם

כאשר מרכיבים כתר חרסינה על שן בודדת או על מספר שיניים, יש להתאים את הגוון לצבע השיניים כדי שלא יבלוט בניהן.
חשוב לבדוק אם רופא השיניים המטפל עובד עם מעבדת שיניים איכותית שתדע להתאים עבורכם את הגוון המדויק של כתר חרסינה.

לכל אחד מבנה שיניים ייחודי. יש אנשים בעלי שיניים גבוהות ובולטות, יש בעלי שיניים מחודדות ועוד. כאשר מרכיבים כתר חרסינה בחלל הפה יש להקפיד כי מבנה הכתר יתאים למבנה השיניים.

כאשר מרכיבים כתר חרסינה יש לשים לב לרווחים שבין הכתר לבין השיניים הטבעיות ולרווחים שבין הכתר לבין רקמות הלסת. אם לא נקפיד על רווחים מתאימים, עלולות להתפתח דלקות זיהומיות בפה.

חשוב לבחור רופא שיניים מקצועי ומיומן בתחום הרכבת כתר חרסינה אשר עובד עם מעבדת שיניים איכותית. כתר חרסינה אינו זול, חשוב לבדוק ולברר היטב כדי למנוע בעיות ועוגמת נפש בעתיד.

כתר חרסינה – על היתרונות הרבים

כתר חרסינה מעניק לפה מראה טבעי, מראה של שן טבעית, לבנה ובוהקת.

יש סוגים שונים של כתרי חרסינה. מומלץ לבחור כתר חרסינה העשוי מחומרים איכותיים.
המומלץ ביותר הוא כתר העשוי מתרכובת של מתכות אצילות. המתכות האציליות אינן גורמות לגירוד ולגירויים ברקמת הלסת, הן לא יוצרות בעיות ודלקות רבות.

לא מומלץ לחסוך בעת הרכבת כתר חרסינה ולהשתמש בכתר בעל בסיס מתכת.
המתכת אומנם זולה יותר, אך במשך השנים היא עלולה לגרום לגירויים ולדלקות שונות. 

שתלים דנטליים – ממצרים העתיקה ועד לימינו

כיום כאשר הטיפול באמצעות שתלים דנטאליים הוא הטיפול המועדף בכל העולם.
רבים חושבים כי השתלים הדנטליים הם המצאה של המאה עשרים, אך לא.
ההיסטוריה מלמדת כי כבר בעולם העתיק במצריים וביוון עשו שימוש בחומרים שונים מהחי ומהצומח כתחליף לשורשי השן שאבדו.
ממצאים היסטוריים עתיקים בני למעלה מחמשת אלפי שנים מעידים כי במצרים מחסור בשיניים היה נחשב למום.
משרתים בני המעמד הנמוך נאלצו להקריב את השיניים הבריאות שלהם לטובת האדונים שלהם.

השתלים הדנטליים המשמשים אותנו כיום התפתחו בשנות החמישים על ידי אורתופד שוודי בשם פר אינגוור ברנמרק שגילה בניסויים שערך עם חומר הטיטניום שהגוף אינו דוחה את החומר.
להפך, מסביב לחומר מצליחות לצמוח רקמות עצם.
זה היה הבסיס שהביא לפיתוח התעשייה הענפה של השתלים הדנטליים.

שתלים דנטליים – על השתלים ועל הטיפול

השתלים הדנטליים מהווים תחליף לשניים שאבדו בעקבות מחלה, עקירה או חבלה.
השתל המוחדר אל עצם הלסת, נטמע בלסת ויוצר מאחז יציב וקבוע שעליו אפשר לבנות מבנה ולהרכיב כתר.
רוב השתלים עשויים מטיטניום או מסגסוגת של טיטניום, ככל שהחומר יותר נקי ופחות מעורב בחומרים אחרים, כל איכות השתל גבוהה יותר ומחירו יקר יותר.

התאחות העצם הא תהליך שבו מתפתחים תאי עצם סביב השתל, עוטפים אותו מטמיעים אותו בתוכם ומחזקים אותו.
כאשר התהליך אינו מצליח השתל לא יהיה יציב, השן המושתלת תתנדנד ותנשור ותהליך ההשתלה ייכשל.

שתלים דנטלים – כל היתרונות בשתל אחד

השתלים הדנטליים מתפקדים ונראים כמו השיניים הטבעיות.
הם מהווים את החלופה הטובה ביותר למערכת השיניים התותבות.

בניגוד לשיניים התותבות, השתלים אינם משבשים את ההגייה והם שומרים על המראה הטבעי של הפנים ועצמות הלחיים.

השתלים מעניקים לכל אחד תחושת ביטחון ונוחות.
בעזרתם אפשר ללעוס כל מאכל, לדבר רגיל ולא להיות מובכים בעבודה או במפגשים חברתיים.

כאשר מתקינים שתל דנטלי אין צורך להשחיז את השיניים הסמוכות ולגרום להם נזקים כמו במקרים של הרכבת גשר.

בשיטות החדישות של השתלות שיניים, כמו בשיטת אול און פור למשל, אפשר לבצע ביום אחד את תהליך ההשתלה מתחילתו ועד לסופו.
הודות לטכניקות החדישות המטופלים לא צריכים להמתין בין השלבים השונים של ההשתלה ולהסתובב בינתיים עם לסת חסרת שיניים.

איך לשמור על השתלים לאחר ההשתלה?

חשוב לבקר אצל רופא השיניים אחת לשלושה חודשים כדי לבצע מעקב אחרי מצב השתלים.
הרופא יבצע בדיקה קלינית וצילומי רנטגן כדי לוודא שהכתר יושב בצורה נכונה ושאין דלקות או זיהומים מסביב לשתל.

חשוב לשמור על היגיינת הפה – הימצאות של השתלים בפה דורשת שמירה קפדנית על היגיינת הפה מאחר והשתלים יושבים  בתוך החניכיים ועליהם יש מבנה וכתר.
המקום שבו מתחבר הכתר אל החניכיים עלול להיות מקום מצוין להיאספות של חיידקים שיגרמו לזיהום.
רק שמירה קפדנית על הניקיון תמנע את היאספות החיידקים ותשמור על השתל מפני זיהומים ומחלות.

צחצוח לא נכון ולא יסודי של השיניים, ובמיוחד בין השתלים.
יגרום להיווצרות של דלקת חניכיים, לדימומים, לריח רע מהפה ובמקרים חמורים לפגיעה בעצם הלסת ולנשירה של השיניים המושתלות.

אחת לשלושה חודשים עד חצי שנה חובה לבקר אצל השיננית. האבנית המצטברת על דפנות השן היא האויב של השתלים.
היא גורמת לשחרור טוקסינים לחניכיים, להופעה של מחלות חניכיים ולפגיעה בעצם הלסת.
רק טיפול יסודי ומקצועי המתבצע על ידי שיננית מיומנת יוכל לנקות אזורים בפה שאליהם קשה להגיע עם מברשת השיניים או עם החוט הדנטלי.

חשוב להקפיד על תזונה בריאה. בימים הראשונים לאחר ההשתלה כדאי להימנע מאכילת מאכלים קשים ללעיסה באזור של השן המושתלת.
חשוב גם להימנע משתיית אלכוהול ומעישון, מאחר והאלכוהול והעישון מונעים מהחניכיים להתרפא ולקלוט היטב את השתלים.